כניסה
חמצת מטבולית וחומציות יתר - השפעות וכיצד להימנע
חמצת מטאבולית הינה מצב נפוץ המאפיין ומלווה את מרבית המחלות הכרוניות הנפוצות בימינו.בין המחלות תמצאו: סרטן, מחלות לב וכלי דם, סכרת, דלקות מפרקים, גאוט, דלקות במערכת העיכול (קרוהן, קוליטיס), פיברומיאלגיה ועוד...
חומציות מוגברת גורמת לפגיעה ביציבותם של אטומי הגוף השונים ולקשרים הכימיים הקיימים בנו.
לדוגמא: חלבונים, אלו הם אבני הבניין של גופנו והכרחיים לתפקודים שוטפים נפגעים מעודפי החומצות כך שמבנה הקשרים המולקולריים בתוך החלבון משתנה ולפעמים ממש מתפרק.
מצב זה פוגע ברקמות התאים, באנזימים (בנויים מחלבון) ומשפיע לרעה על כל מישורי התפקוד מרמת האנרגיה בתאים, הרגשת האנרגיה הכללית, התפקוד העצבי, הזיכרון, תפקודי המוח וכו...
מהיא חמצת? חומציות ובסיסיות נקבעים על פי מספר יוני המימן בתמיסה. ככל שכמות המימנים גדלה החומציות גוברת.
סולם ערכי החומציות נע בין 1 ל 14 כאשר 1 חומצי מאוד, 2 יחס החומציות פוחתת פי 10, 3 פי מאה עד למדד 7 שמוגדר כניטראלי. מעל 7 ועד 14 התמיסה מוגדרת כבסיסית כאשר 14 נחשב למאוד מאוד בסיסי.
בכדי שגופנו יוכל לתפקד בצורה נכונה נדרשת סביבה ניטראלית עם נטייה קלה לבסיסיות (למעט הקיבה ומערכת העיכול).
חומצות נוצרות בגופנו משתי סיבות מרכזיות.
1 - מטבוליזם הכולל פירוק והתחדשות תאים (התפרקות חלבונים ואנזימים לחומצות אמינו) והפקת אנרגיה תאית (מולקולת ATP) ע"י תהליך הנשימה התאית אשר פולט חומצות כתוצר לוואי (פחמן דו חמצני).
2- פירוק מזון במערכת העיכול אשר תוצר הלוואי שלו כולל עודפים של יסודות חומציים.
סיבות נוספות להתגברות חומצות בגוף הן:
א. עודף פעילות גופנית אשר מגביר את קצב המטאבוליזם ויצירת החומצות.
ב. מתחים נפשיים המעודדים הפרשת הורמוני מתח (אדרנלין וקורטיזול) שגורמים לחילוף חומרים מוגבר ופעמים רבות לנשימה שטחית והתגברות רמת החומציות.
ג. צריכת תרופות מסוגים שונים (מדללי דם וללחץ דם, אנטיביוטיקה, תרופות להפחתת כאבים, תרופות נפשיות ועוד). להתרשמותי למעט תרופות נוגדות חומציות יתר (כלומר בסיסיות בצורה חזקה) מרבית התרופות האחרות מגבירות חומציות.
ד. צריכת חומרים מגרים כמו קפה, תה, קקאו, סוכר, שוקולד וכו...
ה. נשימה - נשימה שטחית לאורך היום אשר לא מחמצנת מספיק את הגוף ולא מפרישה מספיק פחמן דו חמצני.
ו. חולשה בתפקודי הכליות עקב עומס מתמשך - הכליות אחראיות להפריש את עיקר החומצות המצטברות שאינן פחמן דו חמצני וכאשר הן אינן מסוגלות לעמוד בעומס הדם יפריש את החומצות העודפות לשרירים, רקמות ומפרקים.
ז. מחסור בשתיית נוזלים - כדי להפריש חומצות נדרש למהול אותם בנוזלים. חומצון מרוכזות פוגעות ברקמות הכליה והאיברים ולכן דילול הכרחי. גם תהליך הפרשת פחמן דו חמצני מהגוף קשור בהימצאותן של מולקולות מים.
ח. קרינה אלקטרומגנטית - חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית מסלולר, אינטרנט אלחוטי, מסכי מחשב וטלביזיה, מוצרי חשמל שונים וכו.
ט. מתח נפשי - מתחים מגבירים הפרשת הורמוני סטרס כדגמת קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו מגבירים את קצב המתבוליזם והפרשת החמצות (פירוק רקמות, שריפת סוכרים, נשימה תאית וכו).
י. מוטרדות ועודף חשיבה - הפעילות במוחנו אחראית על אחוז נכבד ביותר משריפת האנרגיה בגופנו. חשיבה מאומצת צורכת אנרגיה, כלומר פירוק סוכרים ויצירת חומצות מטאבוליות.
כאשר אנו מוטרדים מוחנו מיצר חומצות בקצב מוגבר.
בנוסף במתח פעמים רבות הנשימה הופכת שטחית. מצב זה מגביר חומציות בדם וכאשר הנשימה והכליות לא פולטים את עודפי החומצות הם מועברות לרקמות ולמפרקים.
כך קורה שמצב נפשי של מוטרדות מגביר את חומציות גופנו, פוגע במטבוליזם התקין וגורר הרגשת חולשה ונזקים נוספים.
אז מה קורה לנו אם הגוף חומצי מעבר לנורמה?
כפי שאמרנו, חומצות משחררות בנוזלי הגוף עודפים של יוני מימן.
יוני המימן אינם יציבים מבחינה כימית ומושכים מחומרים בסביבתם אלקטרונים בשאיפה להגיע לאיזון.
מצב זה גורם לפגיעה ביציבותם של אטומי הגוף השונים ולקשרים הכימיים הקיימים בנו.
לדוגמא, חלבונים, אלו הם אבני הבניין של גופנו והכרחיים לתפקודים שוטפים נפגעים מעודפי החומצות כך שמבנה הקשרים המולקולריים בתוך החלבון משתנה ולפעמים ממש מתפרק.
מצב זה פוגע ברקמות התאים, באנזימים (בנויים מחלבון) ובמכלול תפקודי הגוף.
על מנת להתגונן מפני החומציות בסביבתם מעבים תאי הגוף את קרום התא וכך יכולתם לספוג חמצן ומזון מהדם פוחתת כמו גם יכולת הפרשת הפסולת מתהליך המטבוליזם.
כך קורה שהתאים מזדקנים מהר יותר.
מצב זה משפיע לרעה על כל מישורי התפקוד מרמת האנרגיה בתאים, הרגשת האנרגיה הכללית, התפקוד העצבי, הזיכרון, תפקודי המוח וכו...
בנוסף על מנת לנטרל עודפי חומצות משתמש הגוף במאגרי המינראליים הבסיסיים ביניהם - סידן, אשלגן, מגנזיום, ברזל וכו...
כאשר מאגרי המינראליים פוחתים יסבול האדם מהחלשות עצמות, שיניים, ציפורניים (אוסטופורוזיס), כאבי שרירים, עייפות, בעיות בדופק הלב ולחץ הדם, שינויי מצב רוח ומגוון הפרעות נוספות.
(אשלגן, מגנזיום ונתרן קשורים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, משפיעים על ההולכה העצבית, על יכולת השרירים להרפות וכו...)
אז מה ניתן לעשות?
1. מקפידים שעיקר המזון שלנו (60-80 אחוז) יהיה בעל תגובה בסיסית. אוכלים בעיקר פירות וירקות חיים. (הפירות והירקות מספקים גם אנטיאוקסידנטיים כך ששומרים על גופנו בהתמודדות עם רעלנים שהצטברו.)
2. מקפידים על שתיה, עדיפות למים מינראליים עם נטייה קלה לבסיסיות. (בברז יש כלור שהופך את המים לקצת חומציים).
3. מנסים להפחית למינימום האפשרי צריכת מזונות חומציים במיוחד כמו מוצרים מהחי, קפה, קקאו, שוקולד וכו...
4. שומרים על פעילות גופנית מתונה ולא מאומצת ומאפשרים לעצמנו זמן ראוי למנוחה.
5. מפתחים מודעות לתהליך הנשימה לאורך היום ומעודדים נשיפות ושאיפות עמוקות המפרישות את עיקר הפחמן דו חמצני מגופנו, ומגבירות ספיגת חמצן.
6. מצמצמים חשיפה למכשירים חשמליים וקרינה.
7. מקבלים את החיים בנחת ולומדים להרפות.
8. נהנים ומחייכים הרבה (:
הרבה בריאות
הוסף תגובה
חמצת מטבולית וחומציות יתר - השפעות וכיצד להימנע
חמצת מטאבולית הינה מצב נפוץ המאפיין ומלווה את מרבית המחלות הכרוניות הנפוצות בימינו.בין המחלות תמצאו: סרטן, מחלות לב וכלי דם, סכרת, דלקות מפרקים, גאוט, דלקות במערכת העיכול (קרוהן, קוליטיס), פיברומיאלגיה ועוד...
חומציות מוגברת גורמת לפגיעה ביציבותם של אטומי הגוף השונים ולקשרים הכימיים הקיימים בנו.
לדוגמא: חלבונים, אלו הם אבני הבניין של גופנו והכרחיים לתפקודים שוטפים נפגעים מעודפי החומצות כך שמבנה הקשרים המולקולריים בתוך החלבון משתנה ולפעמים ממש מתפרק.
מצב זה פוגע ברקמות התאים, באנזימים (בנויים מחלבון) ומשפיע לרעה על כל מישורי התפקוד מרמת האנרגיה בתאים, הרגשת האנרגיה הכללית, התפקוד העצבי, הזיכרון, תפקודי המוח וכו...
מהיא חמצת? חומציות ובסיסיות נקבעים על פי מספר יוני המימן בתמיסה. ככל שכמות המימנים גדלה החומציות גוברת.
סולם ערכי החומציות נע בין 1 ל 14 כאשר 1 חומצי מאוד, 2 יחס החומציות פוחתת פי 10, 3 פי מאה עד למדד 7 שמוגדר כניטראלי. מעל 7 ועד 14 התמיסה מוגדרת כבסיסית כאשר 14 נחשב למאוד מאוד בסיסי.
בכדי שגופנו יוכל לתפקד בצורה נכונה נדרשת סביבה ניטראלית עם נטייה קלה לבסיסיות (למעט הקיבה ומערכת העיכול).
חומצות נוצרות בגופנו משתי סיבות מרכזיות.
1 - מטבוליזם הכולל פירוק והתחדשות תאים (התפרקות חלבונים ואנזימים לחומצות אמינו) והפקת אנרגיה תאית (מולקולת ATP) ע"י תהליך הנשימה התאית אשר פולט חומצות כתוצר לוואי (פחמן דו חמצני).
2- פירוק מזון במערכת העיכול אשר תוצר הלוואי שלו כולל עודפים של יסודות חומציים.
סיבות נוספות להתגברות חומצות בגוף הן:
א. עודף פעילות גופנית אשר מגביר את קצב המטאבוליזם ויצירת החומצות.
ב. מתחים נפשיים המעודדים הפרשת הורמוני מתח (אדרנלין וקורטיזול) שגורמים לחילוף חומרים מוגבר ופעמים רבות לנשימה שטחית והתגברות רמת החומציות.
ג. צריכת תרופות מסוגים שונים (מדללי דם וללחץ דם, אנטיביוטיקה, תרופות להפחתת כאבים, תרופות נפשיות ועוד). להתרשמותי למעט תרופות נוגדות חומציות יתר (כלומר בסיסיות בצורה חזקה) מרבית התרופות האחרות מגבירות חומציות.
ד. צריכת חומרים מגרים כמו קפה, תה, קקאו, סוכר, שוקולד וכו...
ה. נשימה - נשימה שטחית לאורך היום אשר לא מחמצנת מספיק את הגוף ולא מפרישה מספיק פחמן דו חמצני.
ו. חולשה בתפקודי הכליות עקב עומס מתמשך - הכליות אחראיות להפריש את עיקר החומצות המצטברות שאינן פחמן דו חמצני וכאשר הן אינן מסוגלות לעמוד בעומס הדם יפריש את החומצות העודפות לשרירים, רקמות ומפרקים.
ז. מחסור בשתיית נוזלים - כדי להפריש חומצות נדרש למהול אותם בנוזלים. חומצון מרוכזות פוגעות ברקמות הכליה והאיברים ולכן דילול הכרחי. גם תהליך הפרשת פחמן דו חמצני מהגוף קשור בהימצאותן של מולקולות מים.
ח. קרינה אלקטרומגנטית - חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית מסלולר, אינטרנט אלחוטי, מסכי מחשב וטלביזיה, מוצרי חשמל שונים וכו.
ט. מתח נפשי - מתחים מגבירים הפרשת הורמוני סטרס כדגמת קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו מגבירים את קצב המתבוליזם והפרשת החמצות (פירוק רקמות, שריפת סוכרים, נשימה תאית וכו).
י. מוטרדות ועודף חשיבה - הפעילות במוחנו אחראית על אחוז נכבד ביותר משריפת האנרגיה בגופנו. חשיבה מאומצת צורכת אנרגיה, כלומר פירוק סוכרים ויצירת חומצות מטאבוליות.
כאשר אנו מוטרדים מוחנו מיצר חומצות בקצב מוגבר.
בנוסף במתח פעמים רבות הנשימה הופכת שטחית. מצב זה מגביר חומציות בדם וכאשר הנשימה והכליות לא פולטים את עודפי החומצות הם מועברות לרקמות ולמפרקים.
כך קורה שמצב נפשי של מוטרדות מגביר את חומציות גופנו, פוגע במטבוליזם התקין וגורר הרגשת חולשה ונזקים נוספים.
אז מה קורה לנו אם הגוף חומצי מעבר לנורמה?
כפי שאמרנו, חומצות משחררות בנוזלי הגוף עודפים של יוני מימן.
יוני המימן אינם יציבים מבחינה כימית ומושכים מחומרים בסביבתם אלקטרונים בשאיפה להגיע לאיזון.
מצב זה גורם לפגיעה ביציבותם של אטומי הגוף השונים ולקשרים הכימיים הקיימים בנו.
לדוגמא, חלבונים, אלו הם אבני הבניין של גופנו והכרחיים לתפקודים שוטפים נפגעים מעודפי החומצות כך שמבנה הקשרים המולקולריים בתוך החלבון משתנה ולפעמים ממש מתפרק.
מצב זה פוגע ברקמות התאים, באנזימים (בנויים מחלבון) ובמכלול תפקודי הגוף.
על מנת להתגונן מפני החומציות בסביבתם מעבים תאי הגוף את קרום התא וכך יכולתם לספוג חמצן ומזון מהדם פוחתת כמו גם יכולת הפרשת הפסולת מתהליך המטבוליזם.
כך קורה שהתאים מזדקנים מהר יותר.
מצב זה משפיע לרעה על כל מישורי התפקוד מרמת האנרגיה בתאים, הרגשת האנרגיה הכללית, התפקוד העצבי, הזיכרון, תפקודי המוח וכו...
בנוסף על מנת לנטרל עודפי חומצות משתמש הגוף במאגרי המינראליים הבסיסיים ביניהם - סידן, אשלגן, מגנזיום, ברזל וכו...
כאשר מאגרי המינראליים פוחתים יסבול האדם מהחלשות עצמות, שיניים, ציפורניים (אוסטופורוזיס), כאבי שרירים, עייפות, בעיות בדופק הלב ולחץ הדם, שינויי מצב רוח ומגוון הפרעות נוספות.
(אשלגן, מגנזיום ונתרן קשורים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, משפיעים על ההולכה העצבית, על יכולת השרירים להרפות וכו...)
אז מה ניתן לעשות?
1. מקפידים שעיקר המזון שלנו (60-80 אחוז) יהיה בעל תגובה בסיסית. אוכלים בעיקר פירות וירקות חיים. (הפירות והירקות מספקים גם אנטיאוקסידנטיים כך ששומרים על גופנו בהתמודדות עם רעלנים שהצטברו.)
2. מקפידים על שתיה, עדיפות למים מינראליים עם נטייה קלה לבסיסיות. (בברז יש כלור שהופך את המים לקצת חומציים).
3. מנסים להפחית למינימום האפשרי צריכת מזונות חומציים במיוחד כמו מוצרים מהחי, קפה, קקאו, שוקולד וכו...
4. שומרים על פעילות גופנית מתונה ולא מאומצת ומאפשרים לעצמנו זמן ראוי למנוחה.
5. מפתחים מודעות לתהליך הנשימה לאורך היום ומעודדים נשיפות ושאיפות עמוקות המפרישות את עיקר הפחמן דו חמצני מגופנו, ומגבירות ספיגת חמצן.
6. מצמצמים חשיפה למכשירים חשמליים וקרינה.
7. מקבלים את החיים בנחת ולומדים להרפות.
8. נהנים ומחייכים הרבה (:
הרבה בריאות
הוסף תגובה